פנסיה צוברת או קרן פנסיה מה זה

קרן פנסיה 

קרן פנסיה היא תוכנית חיסכון ארוכת טווח שמטרתה להבטיח הכנסה חודשית קבועה (קצבה) לאחר הפרישה לגמלאות. בנוסף, קרן פנסיה כוללת בדרך כלל גם כיסויים ביטוחיים למקרה של אובדן כושר עבודה ומוות.

איך זה עובד?

  • הפקדות: עובדים שכירים ועצמאיים מפקידים מדי חודש סכום כסף לקרן הפנסיה. שכירים מפקידים חלק מהמשכורת שלהם, ובמקרים רבים גם המעסיק שלהם מפקיד חלק נוסף. עצמאיים מפקידים סכום שהם קובעים בעצמם.
  • צבירה: הכספים המופקדים מצטברים לאורך השנים בחשבון אישי בקרן הפנסיה.
  • השקעות: קרן הפנסיה משקיעה את הכספים המצטברים באפיקים שונים בשוק ההון, במטרה להניב תשואה.
  • קצבה: עם ההגעה לגיל פרישה, הסכום שנצבר בקרן הפנסיה מחושב לקצבה חודשית קבועה, שתשולם למבוטח לכל ימי חייו.
  • כיסויים ביטוחיים: בנוסף לקצבה, קרן הפנסיה כוללת בדרך כלל גם כיסויים ביטוחיים למקרה של אובדן כושר עבודה ומוות. במקרה של אובדן כושר עבודה, המבוטח יקבל קצבה חודשית. במקרה של מוות, שאיריו של המבוטח יקבלו קצבה חודשית.

יתרונות עיקריים

  • ביטחון כלכלי בגיל הפרישה.
  • כיסויים ביטוחיים למקרה של אובדן כושר עבודה ומוות.
  • הטבות מס על ההפקדות.

חשוב לדעת

  • קרנות הפנסיה מנוהלות על ידי חברות שונות, וישנם הבדלים בין הקרנות השונות בדמי הניהול, במסלולי ההשקעה ובכיסויים הביטוחיים.
  • חשוב לבחור קרן פנסיה המתאימה לצרכים ולסיכון האישי.

 

רקע היסטורי בנושא קרנות הפנסיה

פנסיה תקציבית:

עד לשנת 2003 הייתה נהוגה פנסיה תקציבית לעובדי שירות המדינה, שוטרים, סוהרים, משרתי קבע בצה"ל.

החל משנת 2003 עובדים חדשים שהצטרפו לשירות המדינה, עברו לקרן פנסיה חדשה "פנסיה צוברת".

החיסכון בפנסיה תקציבית – פנסיה תקציבית משולמת מתוך תקציבו של המעסיק לגמלאים שהצטרפו למערכת הציבורית עד סוף 2002. בכל שנה צובר העובד תוספת של 2% עד לתשלום מקסימלי של 70% מהשכר הקובע.

כלומר, ההפרשים לטובת קרן פנסיה תקציבית בוצעו באופן כזה, העובד הפריש 1/3 משר הברוטו והמעסיק השלים לעובד 2/3 לקרן פנסיה העובד.

פנסיה צוברת

פנסיה צוברת היא תכנית חיסכון לקצבה לגמלאות בה החוסך מפריש כספים מדי חודש לאורך תקופת עבודתו למוצר פנסיוני על פי בחירתו. הסכום שנצבר מושקע על ידי החברה המנהלת את המוצר הפנסיוני באפיק השקעה בהתאם לבחירתו של העובד, וישמש בעתיד לצורך תשלום קצבת הפנסיה למבוטח (העובד) לאחר פרישתו.

פנסיה צוברת היא למעשה תוכנית פנסיה שבה הכספים שנחסכים לאורך שנות העבודה מצטברים בחשבון אישי, ומהווים את הבסיס לקצבה החודשית שתשולם לאחר הפרישה. בניגוד לפנסיה תקציבית, שבה הקצבה מחושבת על בסיס השכר האחרון, בפנסיה צוברת גובה הקצבה תלוי בסכום שנצבר וברווחים שהושגו על השקעות הכספים.

העובד יכול לבחור מבין 3 סוגים של מוצרים פנסיוניים: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל.

יש לציין כי ישנם הבדלים בין מוצר למוצר, ועל כן, מומלץ לבחון את ההתאמה האישית למוצר הרצוי באמצעות היוועצות בבעל רישיון פנסיוני מוסמך.

לאחר בחירת סוג המוצר והחברה המנהלת, על העובד לבחור את מסלול ההשקעה בו יושקעו הכספים. קיימת קשת רחבה של מסלולים; החל ממסלולים בעלי סיכון גבוה (כגון: 100% מנייתי) גבוה ועד למסלולים סולידיים המורכבים מאג"ח מדינה ופיקדונות. לכן ישנה חשיבות לבחינה ובחירה של מסלול ההשקעה המתאים בהתבסס על הצרכים והמאפיינים האישיים של העובד רמת הסיכון המתאימה לו ומשך התקופה בה הכספים יהיו מושקעים.

מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת :

 פנסיה צוברת – הפנסיה הסטנדרטית שכולנו מכירים אליה מפרישים מהמשכורת החודשית ומהמעביד 

 פנסיה תקציבית –  גובה פנסיה תקציבית יהיה אחוז מסוים מהמשכורות האחרונות שלכם במקום העבודה הנוכחי. לרוב מדובר במשכורת גבוהה (בעקבות ותק) והאחוז יהיה בהתאם. כאמור עובדים שגויסו לשירות המדינה טרם החקיקה ימשיכו להפריש לפנסיה תקציבית.

בנוסף בעת פטירת הגמלאי – במידה ופרש לפי פנסיה תקציבית, בן/בת זוג יקבל 60% מגובה הפנסיה התקציבית , במידה ואין בן/בת זוג אזי הפנסיה מופסקת.

לעומתו בפנסיה צוברת, בעת פטירת הגמלאי, יתרת צבירת הכספים בקרן הפנסיה מועברת לשאירים/המוטבים.

כיום, בישראל החל משנת 2008 ההפרשה לפנסיה צוברת היא חובה לכלל ציבור השכירים והמעסיקים (פרט לאלו המבוטחים בפנסיה תקציבית), במסגרת צו הרחבה שהרחיב הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים, כאשר שיעורי ההפרשה מן השכר הלכו ועלו בהדרגה. משנת 2017 הוטלה חובת הפרשה לפנסיה צוברת בחוק גם על רוב ציבור העצמאים בישראל.

כספי פנסיה צוברת היא פנסיה המשולמת בעקבות צבירה של כסף על ידי החוסך בקרן פנסיהביטוח מנהלים או בקופת גמל.

  • צבירת הסכומים נעשית על-ידי ניכוי סכום כסף ממשכורתו של העובד והפרשה של כסף מצד המעביד. 
  • במקרה שמדובר בעצמאי, צבירת הכספים נעשית באמצעות סכומים שהוא מפקיד בקרן הפנסיה, בקופת הגמל או בביטוח המנהלים.
  • גובה קצבת הפנסיה החודשית שמשולמת לחוסך בעת פרישתו מעבודה, מתבססת ומחושבת על פי הסכומים שצבר בקרן הפנסיה, כולל הרווחים שהסכומים הניבו, וכן על סמך מקדם המרה וחישובים אקטוארים נוספים. (בניגוד לפנסיה התקציבית, שבה צברו העמיתים שני אחוזי זכות לפנסיה בכל שנת עבודה, וקצבת הפנסיה חושבה על בסיס משכורת העמית בסמוך לפרישה או על בסיס המשכורת במשך תקופת הצבירה, ושולמה מתוך תקציב המעסיק).

 

סוגי פנסיה צוברת

  • קרן פנסיה "חדשה מקיפה" קרן זו כוללת כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה למקרה של נכות ולמקרה של פטירת החוסך. מאחר וקרן זו מקיפה את הנושאים הקריטיים עבור העובד, גם סכום ההפרשה החודשית לקרן תהיה בסכום גבוה. בהתאם לתקנות קרן זו רשאית להשקיע עד 30% מנכסיה באג"ח ייעודיות של מדינת ישראל ויתרת הכספים מושקעים בשוק ההון. בקרן זו, דמי הניהול החודשיים בקרן הפנסיה הם נמוכים ביותר ביחס לשאר קרנות הפנסיה.
  • קרן פנסיה " חדשה כללית"תכולת הקרן היא רק למתן קצבה, ניתן לרכוש בנוסף כיסוי ביטוחי למקרה של נכות ו/או פטירה לבחירת העובד. קרן מסוג זה משקיעה 100% מנכסיה בשוק ההון ואינה זכאית להשקיע באג"ח ייעודיות.
  • ביטוח מנהלים במסלול קצבהתוכנית פנסיה המנוהלת על ידי חברות ביטוח. היא נועדה לספק לעובדים שכירים ועצמאיים קצבה חודשית לאחר פרישתם לגמלאות, בנוסף לחיסכון הפנסיוני, ביטוח מנהלים כולל בדרך כלל גם כיסויים ביטוחים, ביטוח חיים, ביטוח אובדן כושר עבודה. מרכיבי החיסכון בביטוח מנהלים מורכב מתגמולי עובד ומעסיק וקרן פיצויים. דמי הניהול בביטוחי מנהלים עשויים להיות גבוהים יחסית למוצרי פנסיה אחרים.
  • קופת גמל לקצבהבשונה מקופת גמל שאנו מכירים, אלא מדובר בחיסכון קופת גמל לקצבה ומיועד לעצמאים ושכירים, ובהגיע לגיל פרישה , הסכום שנצבר בקופת הגמל יינתן לפי קצבה חודשית קבועה לאחר גיל הפרישה. כספים הנצברים בקופת הגמל לקצבה מושקעים בשוק ההון במטרה להשיא תשואה היתרון בקופה זו, מקנה הטבות מס על הפקדות.

סיכונים בהשקעות כספי פנסיה צוברת:

  • תנודות בשוק ההון:  ערך החיסכון עלול לרדת בעקבות ירידות בשוק ההון.
  • אינפלציה:  עליית מחירים עלולה לשחוק את ערך החיסכון לאורך זמן.
  • שינויים רגולטוריים: שינויים בחוקים ובתקנות עלולים להשפיע על תנאי החיסכון.
  • דמי ניהול: דמי ניהול גבוהים עלולים לפגוע ברווחיות החיסכון.
  • תוחלת חיים: תוחלת חיים ארוכה מהצפוי עלולה להביא לסיום מוקדם של כספי החיסכון.

בחירת מסלול ביטוח לא מתאים או לחלופין הימנעות מבחירה עלולים להוביל לפגיעה בחיסכון (במקרה של ביטוח יתר) או לחוסר בכיסוי ביטוחי בעקבות אירוע מזכה.

הביטוח עבור נכות/פטירה לא יחול לאחר פרישת העובד לגמלאות.

גיל הפרישה ביחס לצבירה בקרן הפנסיה

גיל הפרישה לפי חוק הביטוח לאומי

נשים החל מגיל 62-65 תלוי בשנת הלידה.

גברים גיל 67

stephan-bechert-yFV39g6AZ5o-unsplash

אז איך לצאת לפנסיה בגיל 60?

בהגיע לגיל  60 רשאי עובד המבוטח בקרן פנסיה לפרוש פרישה מוקדמת, ולהתחיל לקבל פנסיה מהקרן. פנסיה זו תהיה קטנה מזו שהייתה משולמת לו אילו פרש בהגיעו לגיל פרישה, למעשה הקצבה ניתנת מתוך כספי הקרן שנחסכו.

ואילו העובד פוטר ע"י המעסיק ויצא לפנסיה מוקדמת לפרישה וביוזמת המעסיק, במקרה זה משולמת הפנסיה על ידי המעסיק לשעבר.

מי הם הגופים שמנהלים את קרן הפנסיה

קיימים גופים מוסדיים שמנהלים את הכספים המופקדים לצורך הביטוח הפנסיוני.

הגופים המוסדיים משקיעים את הכספים באפיקי השקעה לפי בחירת החוסך באיזה מסלול יושקע כספו.

הגוף המוסדי שנבחר ע"י החוסך מנהלים את החסכונות הפנסיוניים , מסלולי ההשקעה הם בהתאם לאופי קרן הפנסיה שנבחרה ע"י העובד, האם כולל כיסוי ביטוחי, כאמור ישנם מסלולי השקעה שונים, שההבדלים ביניהם מתבטאים ברמת הסיכון (למשל, השקעה במניות לעומת השקעה באג"ח ממשלתי). 

הגוף המוסדי אחראי לתשלום קצבת הגמלאי מתוך כספי הצבירה.

דמי ניהול כספי קרן פנסיה

דמי ניהול הם עמלה שמשולמת לגוף המוסדי שמנהל את הביטוח הפנסיוני, דמי הניהול נגבים מתוך כספי הפנסיה, דמי הניהול הם בתמורה לניהול החיסכון, השקעת הכספים ותשלום הקצבאות, והם מושפעים בין היתר ממסלול השקעת הכספים, שבו בחר המבוטח.

טרם בחירת גוף מוסדי , מומלץ לערוך סקר שוק בין הגופים בדבר גובה דמי ניהול, לעיתים הסכומים גבוהים.

שמירת רצף ביטוחי פנסיוני

כאשר עובד מפסיק את עבודתו ועובר למקום עבודה חדש :

כאשר מחליפים מקום עבודה, עשויים דמי הניהול להשתנות, וחלק מההטבות שהושגו במקום העבודה הקודם עשויות להתבטל.

שמירת רצף ביטוחי בקרן פנסיה כאשר עוברים בין מקומות עבודה או כאשר יש הפסקה בהפקדות. 

מהו רצף ביטוחי? מתייחס להמשכיות  הכיסויים הביטוחים בקרן הפנסיה, כגון ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים, גם כאשר יש שינויים במצב התעסוקתי.

שמירה על רצף ביטוחי מבטיחה שיישמר הכיסוי הביטוח למקרה הצורך, ללא צורך בחיתום רפואי חדש או בתקופת אכשרה נוספת.

ארכת ביטוח

  • בקרנות פנסיה, כאשר מפסיקים להפקיד כספים, הכיסויים הביטוחים נמשכים באופן אוטומטי לתקופה של עד 5 חודשים, הנקראת "ארכת ביטוח".
  • במהלך תקופה זו, עלות הכיסוי הביטוחי מנוכה מהצבירה בקרן הפנסיה.

הסדר ריסק

  • לאחר סיום ארכת הביטוח, ניתן להמשיך את הכיסוי הביטוחי באמצעות "הסדר ריסק", שמאפשר תשלום דמי ביטוח ישירות לקרן הפנסיה.
  • הסדר זה מאפשר לשמור על רצף ביטוחי גם בתקופות ארוכות יותר של חוסר פעילות.

חשיבות השמירה על רצף ביטוחי

  • שמירה על רצף ביטוחי חשובה כדי להימנע ממצב שבו אין כיסוי ביטוחי במקרה של אובדן כושר עבודה או מוות.
  • בנוסף, שמירה על רצף ביטוחי מונעת את הצורך בחיתום רפואי חדש, שעלול להוביל לביטול או להגבלת הכיסוי הביטוחי.

הפסקת הכיסוי הביטוח במקרה של הפסקת תשלומים לביטוח הפנסיוני

הפסקה של תשלומים לביטוח הפנסיוני (עקב הפסקת עבודה, פיטורים, חל"ת וכיו"ב) עלולה לפגוע בזכויות הביטוחיות ולהפסקת הכיסוי הביטוחי. כך לדוגמא, כאשר מפסיקים להפקיד כספים לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים, ישנו סיכון שהכיסויים הביטוחיים, כמו ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים, יפסיקו לפעול. זאת מכיוון שהכיסויים הללו ממומנים לעיתים קרובות מתוך ההפקדות השוטפות.

שמירת הזכויות הפנסיוניות במקרה של הפסקת התשלומים לביטוח הפנסיוני או הקטנתם

  • ניתן לשמור על הזכויות הביטוחיות במקרים של הפסקת תשלומים באמצעות הסדר ריסק או באמצעות הפקדות עצמאיות לביטוח הפנסיוני.
  • על המבוטח לפנות באופן יזום אל קרן הפנסיה או חברת הביטוח כדי להסדיר את שמירת הזכויות.
  • במקרים מסוימים יתכן ששמירת הזכויות תבצע באופן אוטומטי לתקופה מוגבלת בזמן.
  • במקרים מסוימים ניתן לשמור על הזכויות הביטוחיות גם במקרה של הקטנת גובה התשלומים (למשל עקב הקטנת משרה) ולא רק במקרה של הפסקה מוחלטת של התשלומים

השאירו פניה ומומחה יחזור אליכם בהקדם: